את המשפטים הבאים מפיו של הרב קוק (מתוך 'אורות קודש') כדאי לקרוא מידי פעם, כדי להזכר לעצור את המירוץ של החיים ולחזור אל המקום שמזין אותנו ומאפשר צמיחה חדשה.
לפעמים אדם צריך להתיישב בדעתו,
שלא להיות רדוף תמיד מחובת המעשה והתלמוד,
אלא ליתן לעצמו הנחה וריווח, כדי שתתעלה נשמתו בעצמה,
ותתרחב בטיולה הפנימי,
בלשד החיים האצורים בתוך כל המעשה והתלמוד,
בתוך כל העבודה והתפילה.
ואחרי שביתה כזאת, שקדושת שבת יש בה,
מתאמצת הנשמה לשוב ברוב כח לעבודה רוחנית ומעשית,
שכל פרטיה יהיו רעננים,
יונקים ממקור החיים של הדעת המלאה,
מוארה באור החיים.
