חלק משיעור שבו דנו בשני משפטים של ימימה: 'כל פונה אליך אינו שונה ממך' וגם 'כל שהוא עושה שייך לנפשו'.
ההבנות האלו הן חלק מהבנות מורכבות יותר שלמדנו אצל ימימה. אך אפשר להתחיל איתן :
א. להבין שכל אחד מאיתנו נושא בתוכו מהות טובה, כל אחד מאיתנו היה פעם תינוק וילד לפני שהתרחקנו מעצמנו כדי לשרוד. ההזמנה היא להסתכל על האדם מולכם ולראות את הילד הזה ולא את המשחקים שהוא משחק עדיין כילד פגוע כדי לשרוד. ימימה קוראת לזה גם 'המשחקים הילדותיים' ומזמינה אותנו לא לשתף איתם פעולה.
ב. ההבנה שכל אחד פועל לפי נפשו היא כל כך פשוטה, אבל כל כך קשה לתפיסה, כי התרגלנו להאשים ולא לקבל לא את עצמנו ולא את האחר. חישבו על זה רגע: כל אחד פועל מתוך מערך מורכב מאוד של כל חוויות החיים שלו, כפי שנצרבו בו, אמונות, רגשות, ארועים, הורים, חברה וגם גנים… כל המערך המורכב הזה מביא אותו לפעולה בכל רגע ורגע. כשנתחיל להבין שהוא לא פועל נגדנו, הוא פשוט מופעל מנפשו עם כל מרכיביה, נוכל לתת לו את המקום להתקיים בו לפי נפשו וגם, וזה חלק הכרחי, לתת גם לעצמנו להתקיים על פי נפשנו, בלי ביקורתיות שנלחמת בעצם קיומנו.
