קיטיסרו מורה דהרמה הצטרף בשנות השבעים כנזיר למנזרו של אג'אהן צ'ה בתאילנד. בציטוט המצורף הוא מספר על מחלה קשה שעבר וההחלמה ממנה.
ראשית, מספר קיטיסרו על מפגש עם אג'אהן:
אג'אהן צ'ה: "קיטיסרו, אני רוצה להתנצל בפניך. רציתי כל הזמן שתבריא כי זכרתי כמה חזק היית בעבר, אבל נוכחתי כמה לחץ הפעלתי בכך עליך. אני נותן לך עכשיו את רשותי למות".
קיטיסרו מספר: "הרגשתי הקלה כה גדולה מדבריו עד שבכיתי משמחה. הרגשתי כאילו קיבלתי רשות לקבל באופן עמוק את מצבי. לפני כן תמיד הייתה בי התנגדות למחלה, ותמיד הרגשתי שזה לא היה בסדר ושזה היה כישלון אישי שלי….
בהמשך, הוא מספר על התחלת תהליך החלמה נפשי וגופני שלו. המילים שלו מזכירות לי את צמד המילים של ימימה 'ההסכמה הגדולה'. במקום להכנע, הייתי מתרגם להתמסרות, מלשון למסור, למסור מה שאינו שלנו. האם אנחנו יכולים להסכים לכך שיש חוקיות נסתרת, שהדברים מתרחשים בחיינו ואין לנו שליטה כמו שלימדו אותנו שיש לנו? האם נסכים לנוח עם המצבים שמגיעים ובאים אל חיינו ובמיוחד מחלה, כאב, חשש ממוות? כשמאבדים את השליטה שנדמה לנו שיש לנו, מוצאים את החיים עצמם שזורמים דרכנו. כמו במילותיו של קיטיסרו – מה שנשאר, מה שאיש אינו יכול לקחת.
…"החשוב ביותר, המחלה שלי למדה אותי איך למות-במילים אחרות, איך להיכנע למה שלא יכולתי לשנות. היה עלי לעשות שלום עם המצבים הכואבים והמבולבלים של הגוף והתודעה שפגשתי. יכולת הסבלנות שלי העמיקה, וברגעים בהם לא הרגשתי רחמים עצמיים או שבהם לא כמהתי שחיי יהיו אחרת, גיליתי עומק שלעולם אינו חולה, שלעולם אינו מת. מחלתי העיקשת, שסירבה לציית לפקודותיי, לקחה אותי למקום בו איבדתי את כל מה שחשבתי שהייתי. ואז מצאתי מה שנשאר. מצאתי את מה שאיש אינו יכול לקחת".