שיר של רומי שתרגמה נורית פרי.
הזמנה לפגוש כל מה שקורה לנו כמארחים, לא כבעלי הבית ובודאי לא כמזוהים עם האורחים…..
"
להיות אנושי זה בית הארחה
כל בוקר אורחים חדשים:
להיות אנושי זה בית הארחהכל בוקר אורחים חדשים:
שמחה, דיכאון, שעמום…
איזו מודעות רגעית מגיעה כאורחת לא צפויה.
קבלי את כולם בברכה!
אפילו אם הם חבורת מכאובים
המרוקנת את ביתך באלימות מכל רהיטיו,
עדיין, התייחסי לכל אורח בכבוד.
ייתכן שהוא מרוקן אותך לקראת עונג חדש!
המחשבה האפלה, הבושה, הזדון,
קבלי אותם בדלת בעודך צוחקת,
והזמיני אותם להיכנס.
היי אסירת תודה על מי אשר מגיע,
כי כל אחד מהם נשלח
כמדריך ממֵעֵבֶר.
