וידאו: איך קורה שינוי?
איך מתחיל השינוי? למה עלינו לצפות? מה פוגשים בדרך – למשל כאבים מהעבר, עצבות או כעסים האם הם מסמלים נפילה או נסיגה או להפך? מהם הכלים שעוזרים לנו להיות בתהליך השינוי? בהקלטה המצורפת תוכלו לצפות
איך מתחיל השינוי? למה עלינו לצפות? מה פוגשים בדרך – למשל כאבים מהעבר, עצבות או כעסים האם הם מסמלים נפילה או נסיגה או להפך? מהם הכלים שעוזרים לנו להיות בתהליך השינוי? בהקלטה המצורפת תוכלו לצפות

בהרים, אחרי כמה ימים של גשם, נחשפות האבנים בערוגות. הגשם, שירד ללא הרף, יום ולילה, סחף איתו את האדמה שהערמנו בקיץ לערוגות מסודרות והשאיר רק את חלוקי האבן, בודדות ועירומות אל מול השמים. מי ידע

עשר בלילה. במטבח בקצה שדרות רוטשילד פינת כיכר התחריר נשאר חצי סנדויץ' אחד של סביח. אישה רעבה שעוברת בשדרה נעמדת מול הדוכן ומהססת: "כמה זה עולה?". "זה לא עולה" עונה האיש מן העבר השני "זה

'זה מאוד פשוט' היא אמרה 'בסוף רחוב הרצל אתה פונה ימינה לרחוב ללא מוצא. זה מול בית המשפט. תבוא בשעה שתיים ואל תאחר' . סמוך לשעה שתיים התחלתי להתבלבל: 'אני מכיר את הפניה ימינה' אמרתי

כדי לשנות את התמונה שנה רק את הסרט, אל תתקוף את מסך הקולנוע! מתוך "אני הוא זה" בהוצאת מדף – שרי ניסרגדטה מהאראג' שיחה 32, עמוד 169: השואל מדבר על העולם שנהרס, על מלחמות, אלימות, הרג,

הרחק מן המחסומים, החומות ומעברי הגבול החשדניים, תחת סככת צל, לא הרחק מיריחו, נפגשים במשך יומיים ערבים משכם ורמאללה עם יהודים מתל אביב וירושלים. אף אחד לא צריך כאן היתרים. על המזרונים יושבים גברים ונשים
באיזו מתוכניות הטלויזיה, "האח הגדול" או "היפה והחנון", נאמרו המשפטים הבאים: א. "אני אוהבת את הגוף שלי ואיפה שהיה חסר השלמתי". ב. "מה שיש בי זה הכי טוב ואת זה אני צריכה לטפח". מענה נכון

קשור בחבלים אל הסירה המטולטלת בין גלי ענק, מואר באור הברקים וסופת הרעמים, כמעט על סף מוות בטביעה, מישיר הגיבור מבט מתריס אל השמיים. הוא לא ייכנע. הוא לא יישבר. הוא לא יחזור אל החוף הבטוח.

במסגרת טור לימודי ימימה אביטל בNRG, פורסמה הכתבה הבאה שעוסקת ברוחניות שמחוברת לקרקע (בעקבות טיול בספרד) ונוגעת במושגי יסוד בתורתה של ימימה אביטל כמו: תיחום, הפרדה, תגובה קופצת, ערבוב ועוד. מתי אפשר לתפוס את הבודהא

בזמן שאנחנו ממתינים למשהו הטוב שיקרה לנו אנחנו חווים הווה חסר. חיינו מלווים בתחושה מתמדת של חוסר ואי סיפוק שיתמלא יום אחד כש… דרך מפגש עם החברה התורכיה שלי תוכלו ללמוד על התבנית המנטאלית שמרחיקה
בהפסקה ניגש אדיסו הקטן אל המורה לתנ"ך, הביט בה בעיניים בוהקות מהתרגשות ושאל: "המורה, ראית פעם את בית המקדש?". "אדיסו, מספיק, בלי תעלולים עכשיו" השיבה "תחזור לשחק בחצר". אדיסו לא הרפה ומשך בשמלתה: "רק תגידי
נוכל לברר בשיחה קצרה מה אתם צריכים ומה מתאים לכם.
התקשרו אלי, כתבו ווטסאפ או מלאו את הפרטים בטופס ואחזור אליכם בהקדם!
בכמה דקות שיחה נברר מה אתם רוצים ונוכל להתאים את האתר לצרכיכם.
צלצלו אלי, כתבו ווטסאפ או מלאו את הפרטים בטופס ואחזור אליכם בהקדם!